סורנה זלינגר / אויר כתום |
איפשהו באמצע הדרך
זיק של אי-שפיות ניצת בתוכי
איבדתי תחושות,מחשבות,זינקתי מתוך עצמי
הרגשתי שאני כאן,סופסוף למעני
השמיים נצבעו בורוד וירוק
ואני ריחפתי במין חלום מתוק
בלי בנות בלי בנים בלי ציפורים מצייצות
בלי יותר מידי אחריות על מה מותר ואסור לעשות
בלי לכרסם את עצמי מבפנים
כי אני בעצם משקרת לכם בפנים
רק לנשום את האויר שצבוע כתום
כשכל העולם מסתובב לו ערום.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|