|
פותחת את כלוב המחשבות
משחררת רצונותייה
הגדולים כבגדים ישנים
שפתייה גומעות
דמעות שתיקתה
ליבה הפרוץ
בסכין קצבים
מדמם
לקלסתרה המעוות |
|
|
ירדתי עם הכלב
מאוחר בלילה
וראיתי את
השומרים של מכון
וויצמן מראים
אחד לשני מה
שנראה כמו
תרגילים מתוך
ה"מטריקס" -
צרצר, נשבע! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.