גבי ממי / נקודת שבירה |
ידיים נרפות שדופות נפלו
דמעת הים יבשה
הבשר דרש אהבה
צעקה רמה נחלשה
שתיקה חדשה צרחה
התרוצצה הרוח
הריקנות תקפה
לחישות נלחשו
פצע שהיה נפער
הזכיר לי שאני קיים
נפש איומה ומזוהמת
לב רעב ומכוער
עלים נראו במרחב
משתוממים מהחורף שנמשך ונמשך
הנה שוב הלילה מגיע
מגרש את השמש באלימות
והכל שחור שחור
גם ילדה ושפתיים אדמות
עייפות גדולה השתלטה
עיניים שחורות בכו באפלה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|