|
דברתי אל הרוח
האם תדע תשובה
שמעתי את השריקה
המהדהדת באוזני בדממה
זעקתי אל כחול הים
המתנפץ ללא הרף
ופוצע את קו האופק הלוך ושוב
גל רועם בכה
וזריחת השמש שקעה בתוכו ונעלמה
התעצבתי עם עלי הסתיו הנושרים
שנשרו בעייפות
ובאביב סרבו לשוב
המתנתי עד צאת הנשמה
אין חכם כעלה בפריחה
פניתי אל המדבר
שם התבודד והעלם
אדבר עם סלעים
שכמוני המשתוקקים למגע
אדישות ליטפה פנים עייפות
מדבר גדול סטר על לב שדמע
זרמתי עם הנחלים
זרחתי חיוור עם ירח וכוכבים
צרחתי את צרחת האיש הנעלם
אך מעולם לא דברתי אל האדם |
|
|
מיכלי מאד
חמודה. חבל שהיא
לא ממש מבינה
עניין. כל
הבחורים
המוצלחים שאני
מכירה לה, היא
דווקא מסתובבת
לי עם כל מיני
ילדים
מחוצ'קנים. עם
משקפיים.
לאף אחד מהם אין
אופציות.
שירה מתוודה
לפני הלן ספיבק
מנהלת סוכנות
הדוגמנות ספיבק,
בשיחה ליד הקולר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.