הוא היה כל עולמה
עד שיום אחד ארז מזוודה
השאיר לה פתק קטן
בצרוף שושנה
ונעלם.
היא החלה לרקוד בבר
מול גברים
שאת גופה חושקים
אך מעולם
לא נתנה לאף אחד מהם
לגעת.
כשהשמש זרחה
הייתה קדה קידה
יורדת מהבמה ונעלמת
עד הלילה הבא.
מעולם לא התאוששה מהפרידה
ובכל בוקר עם סיום ריקודה
הייתה שבה לביתה
עם המחשבות, עם נשמתה האבודה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.