בוהה מול
"הנשיקה במלון העיר, פריס", רובר דנו, 1950.
התמונה לנגד עיני. אז עוד טרם נולדתי.
הוא נושק לה בעוז על שפתיה.
ליבידו נקי, או שלא: לא רואים ת'עיניים
רק ג'סטה בין שני אנשים ואנרגיה
טובה בלבה של אורבניות מודרנית -
ויודעת עכשיו. טוב אבל לא מספק
וכמו שאני היום
כבר לא אתפשר על פחות
מאהבה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.