|
פעם,לפני הרבה זמן
כשהייתי קטנה,
חשקתי שפתיים בחוזקה.
כדי שלא יראו את הדמעות.
מישהו ראה אותי,
ולחש לי על האוזן סוד:
אם מחייכים,כיס הדמעות מכווץ.
ואז אי-אפשר לבכות!
ומאז אני כל הזמן מחייכת.
אפילו או שאולי עליי לומר בעיקר,
כשבא לי לבכות. |
|
|
אם את רואה את
הטקסט הזה רק
תדעי שאני אוהב
אותך,
זהו,
פשוט אוהב אותך,
ואם את לא אותי,
אז זה בסדר
ואם תתחרטי ביום
מן הימים, אני
פה!.
ממתין לך.
יגאל עמיר, מנסה
כל דרך להגיע
לאהובתו ולפרסם
את יצירותיו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.