מיקי וינש / סיסי |
לעד אקיים אשר הבטחתי אהבה.
וגם אם יפרדו, דרכינו בעתיד,
לא תיעלם מנגד, התקווה.
אבל את, הרסת, את החלום,
תקוותי היחידה,
לאהבת אמת.
שברת, את ליבי ששבור עד היום,
וגווע כמלקוש, עם החורף שמת.
ולו, היו משאלות מתגשמות,
היית יקירה, בראש תפילותיי...
אבל הדמעות, הן זולגות,
וזולגות וזולגות מתוך שתי עיניי.
אבל את, הרסת, את החלום,
תקוותי היחידה,
לאהבת אמת.
שברת, את ליבי ששבור עד היום,
וגווע כמלקוש, עם החורף שמת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|