מעשה ברבי טרפון ורבי בבי אשר היו מסובין בשונית האלמוגים אשר
באוקייניה.
ויפתח רבי בבי את פיו עז המצח ויעז להקשות על רבי טרפון קושיה
חצופה מאין כמוה: הו רבי, אומרים כי קדוש אתה מכל יצירי האל.
הכיצד אדע ששמועות אלה יש בסיס להן?
ויגבר רבי טרפון על העלבון באומץ לב אלוהי ויענה לשאלתו של קטן
האמונה בעוז שלא נראה כמותו מאז מרד המכבים:
מעשה שהיה כך היה. שתי משפחות היו בבני ברק: בית בן יהודה ובית
בן פיסטוק. ויחיו שתי המשפחות בשלום ובאחווה אחת עם השנייה
שנים רבות. עד אשר הגיע יום אחד, ויבוא צוריאל בן יהודה בן
החמש ויגש לארגז החול אשר בביתו ויבנה צורה לא מוגדרת בחול
(שהרי נאמר: לא תעשה לך פסל וכל מסכה). ויקח העולל בטעות גרגר
חול אחד מחלקת האדמה של בית בן פיסטוק. ויחר אפו של מגדיאל בן
פיסטוק, אבי המשפחה, ויצלצל בפעמון ביתם של בני יהודה, וידרוש
מהם להחזיר לו את גרגר החול לאלתר. ויסרבו בני יהודה להחזיר את
הגרגר, יען כי החליטו למסגר את אותה צורה לא מוגדרת שבנה בנם
בארגז החול בעזרת הגרגר. ויחר אפו של מגדיאל בן פיסטוק, ויכריז
הוא מלחמה על משפחת בן יהודה. ותימשך המלחמה שנים רבות, ותגבה
קורבנות רבים.
ויקשה רבי בבי בשנית: אנא, רבי, הואל להסביר לי מה לסיפור
משמים זה לבן היותך קדוש ומקודש?
ויענה רבי טרפון לאימבציל: היודע אתה מי ניצח באותה מלחמה
עקובה מדם?
וינד האימבציל את ראשו לשלילה.
וישב רבי טרפון בגאווה: אני.
ויתמם רפה השכל: אךהרי כלל לא השתתפת במלחמה!
ויסבר רבי טרפון וסביבו הילה של קדושה: רואה? לכן אני כה קדוש.