מעשה ברבי טרפון ורבי עובדיה יוסף אשר היו מסובין בחושה בסיני.

ויפתח רבי עובדיה יוסף את פיו הממורק ויאמר:
הו רבי טרפון, ידוע אתה במעשיותך השמימיות. אנא, עשה עמי חסד
וספר לי מעשיה שמימית.
ויענה רבי טרפון לבקשתו של המקובל, יען כי היה הוא אציל נפש
ורם לבב מכל רמש האדמה, ויפתח:
מעשה ביוכבד אשר שכנה בארץ מצריים. ותהיה יוכבד אישה ישרה
והגונה ותלד בן ושמו משה. ויגזור פרעה גזרות רבות, יען כי היו
לו מספריים גדולים, ויצווה להשליך את תינוקות היהודים היאורה.
ותשם יוכבד את משה בתיבה, ותיקח אותו אליה בת פרעה, ויצל הוא
את עם ישראל, ויביא את לוחות הברית, וישבור אותם, ויחזור חלילה
ויביא אותם בשנית וימות על הר נבו.
ויתגאה רבי טרפון: האין זו מעשייה שמימית?
ויענה רבי עובדיה יוסף: המסתלבט עלי אתה? אכן מעשייה שמימית
סיפרת, אך מוכרת היא לכל. היש באמתחתך מעשיות נוספות?
ויובך רבי טרפון אך לא אמר נואש. ויאמר:
מיץ פטל אתה מכיר?
- אכן, אכן.
- ו...הכינה נחמה?
- זאת גם.
- כיפה אדומה?
- עוד מגן צפדינה.
- מלחמה ושלום?
- קראתי.
- הארי פוטר?
- קראתי גם קראתי
- באמת? אני לא. ספר לי נא.
- בהזדמנות.