|
מעשה ברבי טרפון ורבי יהוקפץ אשר היו מסובין באילת. וישוחחו
ויידברו הם איש אל רעהו ויאכלו הם מטעמים לרוב מכל טוב עד אשר
תישאר ככר לחם אחת ויחידה על שולחנו המבורך של רבי טרפון.
וירם רבי יהוקפץ את שפתו העליונה למראה משובב נפש זה ויבקע קול
מפיו: הזכר הזכרתני פרוסת הלחם הזו מעשיה.
מספרים על זבולון שפתח מאפיה ליד ביתו. ותנחל מאפייתו של
זבולון הצלחה מרובה, ואילו זבולון עצמו לא טעם ממטעמיו שלו ולו
פרוסת לחם אחת. ויהי בוקר ויהי ערב יום שני, ותעמוד הברייה
לסגור את חנותה. ויראה האיש כי ככר לחם אחת נותרה בתנורו
ויחליט הוא לנסות ולטעום את פרי לחמו. וירא זבולון את הלחם כי
טוב ויקח פרוסת לחם שניה. וירא כי טוב ויעכל בשלישית. כך עד
אשר לא נותרה ולו פרוסה אחת. וישומן האיש עד למאוד ויבקש לצאת
את מפתן דלתו. ותתקע הישות במשקוף הדלת ולא תוכל לנוע בכיווני
ארבע הרוחות.
וינע רבי טרפון את שפתיו הפלאיות ויאמר: וכי אומר אתה כי עד
היום תקוע אדם אומלל זה בפתח חנותו?
ויאשר רבי יהוקפץ.
ויעוץ רבי טרפון עצה שמימית ויאמר: אם כך, הבה נסור מיד אל
המקום ונריץ עליו דאחקות. |
|
|
"אדוני, הצלחתי
להחזיר שני
ריבועים נקיים
יחסית... לא,
לא, השאר לא
שמישים. לא
שמישים, נו, אני
אומר לך! מה זאת
אומרת? אם אני
רוצה את הפיקדון
חזרה, אני צריך
לשאת בתשלום על
הטכנאי של
'עלילי' שבא
לבדוק אם הם
ניתנים למיחז...
אולי תגיד לי
אתה מי שמע על
פיקדון בעלות
הנייר עצמו?!"
הנוחיות של אתר
החרמון בתנופה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.