סערת רגשות
וספינת האהבה שלנו כמעט שטובעת,
בלב הים הגדול.
מאסתי מלנסות
להחזיר אותנו למצב של פעם,
ויתרתי על הכל.
ואתה..
כבר מזמן קפצת למים
וחתרת אל החוף.
בזמן שאני נשארתי בינתיים
ולא ראיתי את הסוף.
הגעת אל חוף מבטחים.
שם הכל בטוח,
הכי קל לברוח.
אני המשכתי עם השחפים.
חותרת בכוח,
מנסה לשכוח.
השמש יצאה,
הרוחות המנשבות כבר אינם
ואני עודני שואפת אל האופק.
עוד מעט שקיעה
תצבע בורוד את הים,
אני כבר לא יכולה להתאפק. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.