נפתלי אוחנה / בכי של מלאכים |
עלתה היא מחדרי ליבו,
הטוב שהפציע,הרע שנלקח
איש תמים זך וישר.
שכב במיטה לעת דמדומיו,
שטן בא-רוצה את חייו,
מתחת לשמיכה מתחבא מפניו,
וכל אותו זמן שקט בקו.
ניצל את הזמן עד הרגע האחרון,
בשישה חודשים היה הראשון
שעלה אל תוך שמים בוערים,
רטובים מבכי של מלאכים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|