רכבת החיים משקשקת קרונותיה
אני רוצה לרדת מדוע? לא יודע
נעים לנסוע במסלול החיים
השמש מחממת את הימים
אבל הלילות קרים הם, קרים
בלילות כולם ישנים ורק אני ער
כמה זמן אני נוסע, לא ממש זוכר.
כמה לילות עברו מאז שעזבתי?
שיצאתי למסע לעבר האופק
לגעת בלא נודע, בברק שברקיע
הפסים מתמשכים לאורך הדרך
ואת הסוף איש לא רואה
נוסעים רק בכיוון אחד אי אפשר לחזור
אל המקום שעזבתי והשארתי מאחור
הרכבת נוסעת במסלול ללא נודע
עכשיו אני יודע
שהזמן הוא יקר
אני לבד עכשיו
ואין כאן אף אחד
זה לא משנה מגיע לי יותר
לא לוותר, לא מוותר |
