איילת אין / איפוק |
ושוב, העולם עוצר נשמתו
אני מאבדת אויר
כמו איבוד גובה
שתי מטר ויותר
בנפילה חופשית
רוצה שוב.
לנשום אותך,
לטעום את ההוויה,
האחת. ואתה...
והכל עוד נופל
דרך אותם חורים וחללים
דרך הזמן, הכל נופל,
ומאבד.
ושב. וחוזר.
יודעת אני כי תשוב.
אבל געגוע הוא לא
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|