מיכל עופר / תראה אותי |
תראה אותי, עומדת עכשיו על מעקה בגג בניין ישן, מתכוננת לקפוץ.
ואתה מסתכל עלי, כאילו חושב אם לתת לי.
מסתובבת אליך כדי לראות את מבטך האחרון, הקובע, אך לא ניראה
שהחלטת.
הסיגריה שבידי עומדת להיגמר, תזכורת למעשיי על הגג.
ואז סוף סוף מילה יוצאת מפיך, אתה אומר "מיכל..." ושאר המילים
לא יוצאות.
חיוך קטן רטוב בדמעות עולה על פניי, הסתכלתי אליך
וככה החלטתי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|