|
מיטלטלת בגאות השפל
מתהפכת בקצף גלים גאיונים
יורדת ימים ללמוד סער
בלילות
מטה את התורן אל רוח משתוללת מלאת מפרשים
ההגה שותק
נווט מתבלבל בין קורות
כושל בין צלעות
מטיל עוגן
ואז, גם הרוח שוככת לנוח
על חוף
מרוצף, אי-שפיות. |
|
|
שרשרת שלמה של
גנים, ורק אחד
דפוק. למה זה
צריך להרוס
הכל?
ואם כבר רגל אחת
קצרה, למה רגל
ימין? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.