הם נפגשו מתחת לפני המים לפני לא הרבה שנים,
שני ילדים קטנים שחשבו שהם גדולים.
הוא היה ילד של אדמה והיא ילדה של מים.
הם נפגשו בטעות כשהוא קפץ למים עמוקים,
נתקלו אחד בשני, ומיד התאהבו.
אהבה של פעם בחיים שלא נראה כמותה בסרטים.
מהרגע ההוא שבו מבטיהם נפגשו, לא ניתן היה להפריד ביניהם.
את כל זמן בילו ביחד אך הם ידעו שזו אהבה שלא יראו בעין יפה,
הן בעולם המים והן בעולם היבשה.
הם שחו, התחבקו, התנשקו ועשו אהבה.
הוא עשה הכל כדאי להרגיש קרוב לליבה.
הם לא נזקקו לבית, ביתם היה הים. הם לא נזקקו לשום דבר.
היה להם אחד את השני.
כל הסובבים אותם ניסו להסביר את המקרה.
אהבה בלתי אפשרית שנועדה לכישלון.
ללא ברירה הקשר ניתק לאט לאט.
הוא ניסה להסביר כי עדיין אותה אוהב, והוסיף הבטחה שיום אחד,
שיעלמו על המכשולים הוא יחזור למענה.
היא לא שכחה אותו לרגע כי אהבה לא שוכחים.
אז מה אם היא מעולם המים והוא מעולם היבשה.
הוא לא חשב שההתנגדות נבעה מההבדל בין העולם, המים והיבשה.
לא זאת הסיבה שזה היה בלתי אפשרי.
הוא היה בטוח שבעזרת האהבה ימצא הגשר בין שני העולמות השונים.
זה היה ויהיה סיפור של אהבה בין ילדת מים וילד יבשה.

אחרי שנים מספר חזר ילד האדמה לחפש את האהובה שהשאיר מאחור
מהזריחה עד השקיעה הביט בגלים המתנפצים מחפש את ילדת המים
הוא לא יכל להפסיק לחשוב אולי כבר אותו היא שכחה
ואולי היא מצאה ילד מים כמותה במקומו
הוא הזיל דמעה בודדת לזכר סיפור שנגמר ובשניה שדמעתו נגעה בקו
במים
מולו התגלתה דמות של אישה עם תוי פנים מוכרות
הוא הביט בעינייה וגילה מייד שזו היא אהובתו
הוא הושיט את ידיו וניסה לחבק ולהשיב את אותם זמנים
אך היא הרחיקה את ידיו מגופה הרטוב ולחשה בקול צרוד
"איחרת אהובי, לבי כבר לאחר נתון"
היא הסתובבה כשפניה רטובות מדמעות מלוחות
הוא נותר עומד על קו המים מבכה על אהבה שקולה דמם
ועד היום ניתן לשמוע את העצב בלחישת הגלים
ילד האדמה התפורר לחול, חול אשר לנצח ימתין לאהובתו שתחזור
על קו המים המלוחים....
סיפור של אהבה אמרו תמיד, סיפור שימשך לנצח נצחים
אבל הפער בין העולמות זכר את מה שכולם שוכחים
את גלגליי הזמן אי אפשר להחזיר
והזמן, יותר מהכול, שובר את הלב של האוהבים

זה היה סיפור של אהבה שהתחיל ונגמר בשל ההבדלים
הבדלים שמהם הלב מתעלם, אבל הגלים תמיד זוכרים