|
בשיא ריכוזי אני אוחזת ברגע ומנסה לצמצם אותו לכדי רגש מזוכך.
אני מצמצמת ומצמצמת ומצמצמת ומצמצמת
ומצמצמת ומצמצמת ומצמצמת
ומצמצמת ומצמצמת
וממצמצת -
לעזאזל! הכל נשכח.
16.11.01 |
|
|
"אל תידאג לזין
שאתה הולך לאכול
במילואים, תידאג
לזין שאישתך
אוכלת בבית"
אחד מנחם עמית
מילואימניק |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.