קארין על החוף
היא לא מתרטבת
נכנעת לאט
כמו דג שנפלט
מתוך הגלים

קריר על החול
עכשיו היא חושבת
"הים הוא גדול
סובל את הכל
אפילו אותי."

ואת רוצה לברוח
להמלט אל ההרים
רוצה לצרוח
ויודעת שאין מי שישמע.

וקצף גלים
לוחך הרגליים
ענן סערה
רועם הזהרה
בטון חברי

רוחות מלוחות
צורב בעיניים
יאוש בה דבק
הסלע נשחק
המים חודרים

ואת רוצה לשכוח
להעלם בין הגלים
רוצה לצרוח
ויודעת שאין מי שישמע.

קארין על החוף
לים היא פוסעת
בדגל שחור
תשאיר מאחור
את כל מכאובה.

בודד מול הנוף
עם שמש שוקעת
בתיק בד אפור
בגדיה בצרור
כמו מצבה.