וזה כבר לא כל כך אירוני
כשהגשם מתעלל במדרכה המיותמת
רק עוד שנייה, והכל יהיה בסדר
אני אהיה אבן שואבת
אני אקנה לך שושנים
ושוקולדים קטנים
אני אהיה פלילי, שרוט, אסתכל לך בעיניים
אישה יפה, זרה
ולא אסיט את מבטי
אני אגנוב עוד שורה
מסופר שלעולם כבר לא יצליח
ומי אם לא את
תרפא את הטרגדייה שלי
אני אהייה חופשי שאנטי ומגניב
עם צעיפים צבעוניים ארוכים
ותלתלים ארוכים עם זיפים
ספוגים בעשן תכלכל
אני אהייה מטאליסט, אנארכיסט
אתלוש לך את העגיל מהשפה
בסמטה חשוכה
ואצחק בפראות אטומה
למראה הדם המטפטף שלך
נספג במדרכה
שתדע אהבה
לראשונה. |
