איך הנשמה בונה את עצמה
מיום ליום
מרגעים לרגעים,
מטיפות קטנות ושקופות
שחודרות אל הנפש בעקביות מעוררת הערצה
לא נותנות מנוחה,
לו לרגע.
הקושי בחיים
מופיע ברגעים היפים שלי,
של שקיעה וים
או גשם זלאפות שיורד ביחד עם גלידה באוטו
וגלגלצ מתנגן ברקע
שם את fast car כמו שאהבת.
ואחרי , כדי להמתיק את הרגע
מריחים את ריח הגשם עם סיגריה,
שמזכירה את לבנון.
על קפה שחור אני מוותר מאז.
התמונות שמתרוצצות בראש
מסתכמות בנגיעות חזקות של עבר בלי ליטוף של עתיד.
ריק בלי חמצן .
לפעמים אפילו נדמה לי
שאם במקרה הייתי מצליח להציל אותך
הייתי מציל גם את עצמי,
מהעיגול הנצחי הזה שלא מפסיק להסתובב.
ואני כבר לא יודע
מה לעשות
בשביל לקבל
את אותו שקט נפשי
שאף פעם לא היה לי.
לזכר לוחם "מגלן" יונתן הדסי ז"ל 19/7/2006 |
