עוד הפעם זה עלי נופל
אין סיבה ואין אמת
לא יודעת למה ואיך
אך שוב נשארתי לבדי
לשאת את החורף הזה
החורף שבליבי

מתי זה יפסק
אתמול אהבתי כל כך
והיום אני שוב תוהה
וחושבת
ולוחשת.
אולי,
אולי זו הטעות הבאה.

מתי זה יפסק
ואוכל לחזור לאהוב.
בשר ודם, ליבי,
עשה את המוטל עליך
שחרר אותי
שחרר מכבליך.

אני עכשיו מחוץ ליקום של עצמי
אני עכשיו תוהה
לאן דרכי,
לאן היא פונה.
וגם אם אתמול זה היה סגור
היום זה שוב
שוב לא ברור.

עוצמת עיניים
כן אני רוצה לדמיין
להיזכר
להעלות באוב
איזשהו רגע קטן,
קטן אך מרגיע וטוב.

אבל אין לי כלום,
כלום בראשי.
אפר ועפר
זה כל מה שנשאר
מהטוב הזה שבתוכי.

אלוהים שלי,
זה שאני בו לא מאמינה,
שלח לי איזשהו מלאך,
כזה שאני בו לא מאמינה
שיניח ידיו הארוכות
השקופות
על עיני
ויעצמן.

הן לא יפתחו שוב.
ואולי אז,
אולי זה יעיר אותי
ואחזור להיות עצמי.
לב בשר ודם.