גביע יין על השולחן,
תוכו טומן סוד,
ריח מתקתק עולה,
ממלא את האוויר,
מסחרר את הראש.

ממקום קרוב נשמעים צלילי כינור,
מוסיקה מתאימה עצמה לאווירה,
שקטה ונוגה,
כמעט רגועה,
נעה לאט, משתלטת על חלל החדר.

שני אנשים משני צדי השולחן יושבים,
מביטים אחד על השני,
מחייכים קלות,
שותקים,
נבוכים.

אחד קם ממקומו,
לוקח גביע נוסף,
מוזג, מודד, בוחן,
לבסוף מגיש לשני,
חוזר למקומו ומתיישב.

דו קרב שקט מתנהל בעצלות חתולית,
כל אחד מהסס,
בוחן, מנחש, תוהה,
מחכה,
מי יישבר ראשון?

בצעד שנדמה כאילו היה מתוכנן,
שניהם מקרבים גביע לעברם,
גומעים לאיטם את המשקה לקרבם,
צורב מעט,
טעמו מריר ומתוק באותו הזמן.

עיניים מזדגגות מעט משני העברים,
הראש מתחיל לזמזם,
המוסיקה מתרחקת לאיטה מהתודעה,
המשקה מתפשט בתוכם
ושניהם צונחים מטה, מטה.

בגוף רפה הם מבינים,
אימה מסתמנת לרגע בפנים
אך הרגע חלף
הם כבר אינם,
הרעל השתלט מיד על גופם.


ערפל סמיך ממלא פתאום הכל,
התמונה שהתגלתה לרגע
נעלמת במהירות מסחררת,
הכל הופך לבן,
התעוררתי ליום חדש.