התוודענו במדרשת שדה בוקר
בבסיס הגדנ"ע.
היית אז חיילת , רק נערה.
רצינית, וכלל לא טיפשה
על הדשא בערב , הצעתי חברות
את , מצחוק הלכת למות
אך זיכרי, בעיקבות זה האירוע
הפכנו להיות , לזוג קבוע
במעיין עיין מור , ניסתרים מעיניים
אותך , נשאתי על כפיים
כיעלים המרקדים על צלע הר,
גם שנינו , זוג מאושר.
שנותיינו חלפו , ידענו תהפוכות,
היו זמנים שהוכינו קשות.
גם נסיקה ידענו בכוון השמיים
כשביתינו בנינו - ממש על המים,
דור ההמשך, משוש חיים,
חובקים אנו שלושה נכדים.
את
נשאת אותי , בכל מצב,
כוס אושרי הגדושה, לך אני חב
ככל שאתבגר - אהבתי תתגבר
שותף אני לך, מאהב וחבר.
חלקנו רוב חיינו , מעל ארבעים שנה,
יברכך השם ונתברך בך כולנו,
בת - יה.
נכתב ביום האהבה
ומוקדש לאישתי האהובה ביום הולדתה החל היום.
|
