[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







לי לזר
/
אופטימיות מאולצת

הרבה מילים,
רק מעט מהן קורצות לי.
כולן בעלות משמעות,
אך כולן-
נעלמות בתוך שיר.

למצוא עוד חלקים,
לכתוב עם זה
שיר. שלפתי את קלפי-
האהבה שלי.
שיחקתי עם החזקים ביותר

אותם הקלפים,
הפכו לבלתי נפרדים,

מהפאזל.

בנחישות וברגישות,
חיברנו שני פאזלים,
בעלי שתי תמונות שונות.
עם אותו החבל,
שדיברתי עליו כבר,
שמזכיר משהו קרוב-
רחוק.

כמו החיבור,
שלא הצלחתי להפריד
בין
אהבה
ומלחמה
שתיהן מפחידות, בלתי יאמנו, מפתיעות,
אינסופיות


הבלתי יאומן- ליאמן ייהפך
וכמו בסיפורים,

חייב להיות טוב.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
סילחו לי על
הבורות הרבה,
אבל לפני שנים
רבות, כשהגעתי
לממלכת הסלוגנין
בפעם הראשונה,
לא ממש הבנתי את
הקטע של שלח
לחמך.

הנחתי שהכוונה
היא לאבא של הבן
זוג.

באמת לא הבנתי
מה יש לו לעשות
עם כל הזיוני
מוח האלה.


פוסיקט (גם בבמה
למדתי משהו
חדש.)


תרומה לבמה




בבמה מאז 9/11/06 2:16
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
לי לזר

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה