חוטים של מנגינות רכות
קושרות את העיניים
ומחט של מילים עצובות
דוקרת את האוזניים
וכך ללא קולות ובלי מילים
ניגמרים חיים שלמים.

חלונות נסגרים בתריקות כואבות
והלב, הוא שניסגר בפני האהבות
הדלתות ננעלות בכעס עצבני
והדם זורם אך האוויר עובר דרכי.

זה כה עצוב שחיוכים תלויים על הקיר
כמו בובות קפואות מחומר דיי נדיר
וזה עצוב שכל המסיכות מסתירות טרגדיה שונה
והתחפושות היפות מסתירות כאב בלתי נמנע.

בעזרת מילים מציירים שקרים נפלאים
ורק החלומות את האמת מגלים.