תאיר הראל / לבד |
דומני שלא נאמר שככה יהיה. שכה ארגיש... כאב נוגה. במרדפיי מבטים בעייני איני רואה אדם אשר ביקשתי במשעול שנדם. והרי חיפשתיו בדרכים עקלקלות ובסלולות... היתכן ולא זהיתי את פניו? וגם לעת דומיה לא שמעתי קריאותיו? ושוב אזדעק בקול, ובכהות חולשה . היש מכאוב שאיני אורגת כאישה? אל שמיי, כל הדרך אעלה דבר אחד היש אדם שנולד להיות לבד? |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|