|
דומני שלא נאמר
שככה יהיה.
שכה ארגיש...
כאב נוגה.
במרדפיי מבטים בעייני
איני רואה אדם
אשר ביקשתי
במשעול שנדם.
והרי חיפשתיו
בדרכים עקלקלות
ובסלולות...
היתכן ולא זהיתי את פניו?
וגם לעת דומיה לא שמעתי קריאותיו?
ושוב אזדעק בקול,
ובכהות חולשה .
היש מכאוב שאיני
אורגת כאישה?
אל שמיי, כל הדרך
אעלה דבר אחד
היש אדם
שנולד להיות לבד? |
|
|
הים והחוף זה
ליד זה תמיד.
שניהם
רוצים ללמוד
לדבר, ללמוד
לומר
רק מלה אחת. הים
רוצה לומר
"חוף",
והחוף רוצה לומר
"ים". הם
מתקרבים,
שנות מליונים,
אל הדיבור, אל
אמירת
המלה האחת.
כשהים יאמר
"חוף",
וכשהחוף יאמר
"ים",
תבוא גאולה
לעולם,
יחזור העולם
לתוהו.
יהודה עמיחי
ז"ל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.