בדרכים שחרשנו בקיץ שעבר,
אבדה לי מאז גם תחושת הזמן,
שכחתי שקבענו להיפגש אי שם,
את הרכב שלך שפיספסתי,
ביעף חלפת על פניי,
לא עצרת להקשיב לתרוציי,
השארת אותי עפוף בעשן,
שנמוג מהגרוטאה שבה נהגת,

הברושים בשדרה שחלפת,
כופפו צמרתם לקראתך,
כאילו אמרו: היי,
שכחת אותו חבר לגמריי,
גם לא העפת מבטך,לקול איוושת הברושים,
שכרעו על גבם,לעצרך.

בחריקת בלמים אז עצרת,
והפנית מבטך בבוז מתנשא,
כאומרת:שימתין לי בדרך,
עד הרגע שבו התרצה,
לא שכחתי אותו שם בזמן,
חלפתי על פניו שידע,
שכך באהבה,
כל רגע חולף אם אובדן התחושה,
ברגעים קטנים הוא יחמיץ ,
גם אותי,גם אותה