New Stage - Go To Main Page

ליאה ברוכין
/
הידיים שלך

אמרתי סוף סוף שזה לא אפשרי,
ואת נעלמת לאט,
כמו שזה היה צריך להיות.
אבל הידיים שלך,
הן נשארו איתי.
בטח זה מה שקורה כשאוהבים באמת,
אבל הבנאליות הורגת אותי.
אני שונאת לכתוב כאלה שירים
על לב שבור וכאב שלא נגמר,
ודווקא חשבתי שלקחתי את זה יחסית קל,
אבל כנראה שהכל יחסי.
כי הידיים שלך
מחזיקות אותי,
ומלטפות אותי,
ומנגבות את הדמעות,
ולוחצות על המקלדת במקומי,
ומחבקות אותי,
כדי שארגיש אמיצה מספיק,
לדברים שאף פעם לא הייתי אמיצה מספיק בשבילם.
אבל אולי עם הידיים שלך,
אני יכולה.
כי אחרי שלילות חשבתי עלייך,
הצלחתי לשכוח
את הפנים שלך והשיער שלך והגוף שלך.
ורק הידיים שלך לא הלכו,
הן עדיין כאן.
והן נוגעות בי בכל רגע,
עם הבטחה שקרית
שזה היה יכול להיות ככה.
כי זה לא.
ואני יודעת.
אבל הידיים שלך עוד כאן.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 24/11/01 1:31
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ליאה ברוכין

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה