שומעת עוד שיר שמזכיר לי אותך
הדמעות זולגות מעיניי
טיפה אחרי טיפה.
כי אין לי אותך
כי אתה לא בשבילי
ופעם חשבתי
שנועדת לי.

למה אלוקים עשה
שהתאהב דווקא בך?
למה אני לא יכולה להיות איתך?
למה שנינו כבר לא נהיה מאושרים
ביחד?
למה כל מה שנשאר בתוכי הוא רק הפחד?
הפחד מלאבד אותך.
הפחד שבסוף תהיה של מישהי אחרת
ולא שלי.
הפחד הזה שאצטרך לוותר, לעזוב וללכת.
הרגש הזה כאילו לרחוב אני מושלכת.
ואין מי שיסתכל וייראה אותי פצועה וכואבת.
פשוט סתם שוכבת שם, על הרצפה
ואיש לא מבחין בי -
בוכה.