באיי חורבות על אסון שקרה
בין אלפי אחרות רק אחת אדומה.
בלי אויר לנשימה נמצאת  אחת מדהימה
נעל אדומה שעבדה בדממה.

אישה יפה הולכת
מאופרת, מגונדרת,
עם בעלה באהוב בדיוק חזקה מסרט.
לבושה מלמלה פרח בשערה
מבושמת מהדרת כל אדם מקסימה
וברגלה נעל אדומה.

עוברת דירה,
היא וכל משפחתה,
הולכת למקום בו ירצו בקרבתה.
בגדים אורזת, אוכל וצעצועים,
תכשיטים אורזתואת הנעליים האדומים.

כולם עולים לרכבת,
הבקר על הפסים
וזאתי דוהרת למחנה הדמים.
משם הסוף ידוע
מבלי שאת ההמשך מכירים.
נעל אדומה לבדה לעולמים.

ואחרי עשורים בשנים
לקבר אחים עולים
ומיד שםרואים
נעליים שמדם אדומים...



(נכתב על ביתן הנעליים במחנה מיידנק,פולין 2006)