רועי מיגמי / וידוי |
כבר גוועה בשנתה האחרונה
ואני מאחור נותרתי
להתמודד עם מציאות אפורה:
לא עוד חלומות ישנים
על גדולה והצלחות
לא עוד בטחון
בקיומן של נדרי הבטחות-
רמסוני גם כופפו ראשי
ואני בודד אזעק
אף ידידים לא עזרו לי
עת ליבי נמק
07.11.06
(ומאה שלושים ושישה ימים לחופש)
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|