|
גם התקווה כבר מתה
כבר גוועה בשנתה האחרונה
ואני מאחור נותרתי
להתמודד עם מציאות אפורה:
לא עוד חלומות ישנים
על גדולה והצלחות
לא עוד בטחון
בקיומן של נדרי הבטחות-
רמסוני גם כופפו ראשי
ואני בודד אזעק
אף ידידים לא עזרו לי
עת ליבי נמק
07.11.06
(ומאה שלושים ושישה ימים לחופש) |
|
|
תודו שזה מחרמן
אותכם לראות
אותי מתפלש
בבוץ.. תודו
שהעור הוורוד
שלי המכוסה
פרווה עדינה
מנפח אצלכם
איזורים
ערוותיים, מה
אתם משחקים
אותה... הזנב
המסולסל שלי
פשוט מדליק
אותכם. תודו!
-חזיר נרקיסיסט |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.