שרה להב / 819. אלם כתיבתה |
וחודר עובי-קורה
הגיה מתרדמת-אדמה
ללטף אביבה-יומה
בעוד תלפיות היכלה
מתקמר שפוף גו ומילה
ובכבדות רובץ
זולף שלכת כעץ
לזכר כנפי-שחר,
לגופו, לתכלת-שחק.
לקורי הרהור, בהגיג
אלם-כתיבתה תסיג.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|