|
בואי טווי סביבי קורייך
עטפי אותי בקסמך
סם שיכר, עשי עמי חסד
עירום, עריה בלעדייך
ערוות שיער רומזת
נעצי בי את שינייך
בטלפייך הכי ללא רחם
תני לי אשקך כאם
הושיטי את דדיך
הפשיטני מכל שמץ מבוכה
גלוי כתינוק בפנייך
חקריני חדות בעינייך
כישבן ורדרד שבו אם מכה
מלאכי שחורת עיניים
תענוג הזמן מתממש
בבוא הזמן חרמש תניפי
על תינוק חסר שיניים. |
|
|
דמיינו את בועז
רימר,
יושב בניחותא
בצימר.
מוקף בבחורות,
ומאשר לנו
יצירות.
וחישבו על
ההקרבה שלו
לנו,
שבמקום להתרכז
בהן מתרכז בנו.
ובכלל תגידו
תודה שהוא אישר
לכם יצירה,
כשיכל במקום זאת
להביא לבחורה.
צרצר, מביא
בקונטרה לזה שלא
היה מוכן לכתוב
שיר על בועז
רימר. אבל בכל
זאת מודה, שאת
בועז רימר קשה
לחרוז עם משהו
חוץ מצימר... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.