New Stage - Go To Main Page

מרי לנצח
/
צ'רלס

צ'רלס הוא אחלה של בחור
אף פעם לא הבנתי למה כולם רצו לקרוא לו וינסנט
אבל ככה יצא
תמיד היינו נפגשים בערבים לכוס קפה ועוגיות אצלי בבית
ותמיד הוא היה מצייר על המפיות ציורים מדויקים
אפילו אם השולחן קצת זז או שנשפך לו הקפה
ליומולדת שלו קניתי לו בלוק ציור ומכחולים וגם קצת צבעים
שיהיה מבסוט ויוכל לצייר כמו בנאדם
הוא היה מזה שמח, יכולתי לראות את הדמעה שנפלה לו מהעין מרוב
אושר
חשבתי שעשיתי את הדבר הנכון, חבר זה חבר סך הכל
אבל גם חברים טועים לפעמים
אחרי שקניתי לו את ערכת הציור הוא הפסיק לבוא בהדרגה
בהתחלה זה היה יום כן יום לא
אחר כך זה נהיה פעמיים בשבוע
ואז הוא הפסיק לבוא
והיה לי חבל עלינו - חברים כל כך טובים
החלטתי לקפוץ אליו ולראות מה קורה
מהר לבשתי את כובעי ומעילי ויצאתי לביתו
שהגעתי ראיתי את הבית מלוכלך ומוזנח
נכנסתי פנימה וראיתי מלא ציורים בכל הבית
יפים דווקא
עליתי למעלה ושמעתי בכי, רצתי מהר לחדר וראיתי את צ'רלס יושב
בפינה בתנוחת עובר ובוכה
ניחמתי אותו קצת, ואז הכנתי לו קפה וקצת עוגיות ממה שהיה לו
בבית
והוא סיפר לי שהוא הפסיק לבוא כי הוא צייר כל הזמן
הוא היה מצייר את כל מה שהוא היה רואה
ואז שהוא ניסה למכור את הציורים, כולם צחקו עליו
ואמרו שזה בכלל לא מקורי
לצייר דברים אמיתים
והם ליכלכו לו את הבית וזרקו עליו ביצים
ועכשיו שהוא אמר את זה באמת יכולתי להריח קצת ריקבון
אמרתי לו שאם זה ישמח אותו הוא יוכל לצייר אותי בתור ציור
אחרון
ואז אני אקח לו את כל הציורים ואשים אצלי
כי אחרי הכל זאת אשמתי
אז הוא אמר לי בסדר והתיישבתי והוא צייר אותי
אחרי שעה הוא סיים לשרטט ואמר לי שזה בסדר לזוז כי עכשיו הוא
רק צריך לצבוע
אחרי שבוע חזרתי אליו לקחת את הכל
שנכנסתי לא שמעתי כלום
אספתי את כל הציורים ליד הכניסה ועליתי למעלה לקחת את הציור
שלי
ראיתי אותו שרוע על הרצפה
ידעתי שזה יקרה
הוא דפק לעצמו כדור ברקה הימנית
כיסיתי אותו ולקחתי את הציור
יצא דווקא יפה
יום אחרי זה עשינו לו הלוויה
כולם היו עצובים ומדוכאים
והתלוננו על אלוהים שסתם ככה לוקח אנשים טובים
ואני ידעתי כל הזמן שהם סתם אומרים את זה
אבל לא הבנתי למה, כי חוץ ממני אף אחד לא אהב את הבן אדם
חודש אחרי זה דפקו לי בדלת כמה אנשים
ואמרו לי שהם שמעו שצייר גר פה ומת והם רוצים לקנות כמה ציורים
שלו
הוצאתי אותם מהמחסן והנחתי לפניהם בחוסר עניין
הם נדהמו ולקחו את כולם
אני הייתי בהלם
באותו הרגע החלטתי ללכת לספר לצ'רלס על האנשים האלה והכל
וראיתי לפי הפרחים על הקבר שהוא מזה שמח
וחודש אחרי זה גם אני דפקתי לעצמי כדור בראש
אבל לא כיוונתי טוב אז היו קצת סיבוכים
אחרי שעתיים סוף סוף מתתי והלכתי לצ'רלס
ראיתי אותו יושב עם הקפה והעוגיות מחכה לי
"סוף סוף החלטת להגיע?"
הוא שאל בציניות
לאחר מכן הוסיף
"ראית את הבני זונות האלה? לא מתתי שנה וכבר מכרו את כל
הציורים באלפי דולרים
אין כבוד לאדם מת"
חייכתי ושתיתי מהקפה
ראיתי שלמרות הכל הוא היה שמח
שסוף סוף מעריכים אותו.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 1/11/00 17:26
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מרי לנצח

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה