|
ים של מילים מציף את ראשי
ובהתקרב אצבעי השישית אל החלל הלבן
מאדה שמש הידע והמוסכמות את שהיה לים
לכדי טיפות בודדות
וכצייר אשר מחזיק פלטת צבעים שיבשה
מוציא אני את מכחול נפשי
ומצייר דיוקן גלמוד |
|
|
כל מי שצחק בכה,
כל מי שבכה
צוחק...
פיני גרשון,
בשיר הראשון
אחריי הסירוס. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.