קטן אבל עמוק
כשיודעים תאווה מהי
רגעים של חולשה מייגעת
שבעים ורדומים כמו בשלהי החיים

קטן אבל עמוק
כשחושבים על הקדמה לאסון
מתכחשים לפיצוץ מוסתר
מתחבאים משקר המציאות

קטן אבל עמוק
זילות האהבה ומריונטה מתוכנתת  
חיוך אווילי מרסק רגשות
ושותת דם אני נשכב למרגלות גדר תיל

קטן אבל עמוק
חד כתער ונושר ממעגל קוסמי  
הביטי בי וגעי בנמשי האדומים
עיניי הכחולות כזרקורים הנפגשים בים

קטן אבל עמוק
בכל מובן שקשור אליי
דלתך סגורה בפניי
שורשית בכל רמך אברייך
וגזע המוח חדל לתפקד
אני סתם עוד נקודה בעולם שלך
פיון מפלסטיק שמדיף ריח זול כשנשרף

והזמן מחורר שכחה במחוגי השניות
קליפת הלב נרקבת, מתאכלת לאיטה
ולשונך הרכה יבשה מרוק
נכנס לתוכך,
קטן אבל עמוק.