להלן אוטופורטרט - דיוקן עצמי
של אחד שלא יודע לצייר, לאייר, לרטש...
והפעם מנסה להיות קצבי - לא להתבייש.
דיוקן עצמי שגם עיוור יוכל לשמוע,
וגם חירש יוכל לקרוא - להתרשם,
שיש כאן מישהו שיושב, רושם...
נולדתי בערב, בעיר גדולה,
בארץ   רחוקה, זרה, קרה...
בי"ב באייר התשמ"ד, במאה שעברה.
בן בכור, יחיד, לזוג הורים בריאים
תמיד הייתי קצת חולה - יותר מדי.
עכשיו אני בסדר, הכל בזכות הוריי.
"איך אתה נראה?" כתבו לי בצ'אט.
זו   שאלה לא קלה, אם לומר את האמת.
מטר שבעים ושבע - לא גוץ ולא רם,
לא שמן ולא רזה - שבעים ושבע קילוגרם.
שיער שחור וקצר - ממש קלסתרון.
עיניים חומות   - אחד ממיליון.
אוטוביוגרפיה קצרה ושגרתית,
אין אירועים שאני רוצה להבליט:
תיכון, אקדמיה, צבא, אהבה...
ואם יש איזה דבר שנשאר לי מהכל,
שעשה לי שגעון ונצרב בזכרון,
אצייר אותו בשיר - בלי מכחול.
(בעקבות שירי להקת "הדג נחש")