ג'והוג'ה ווה / מלטף |
להריח בלילות את ריחך.
והלא בעבור זה לקחתים לי למזכרת
כי בהם תמיד נצור ניחוחך.
זיכרון מתוק שעולה בכל ליל-
אתה שם שוכב על הגב,
סביב הכל חשוך ואפל
והאבר עומד וניצב.
ואני מלטף ואתה נאנח
ואני מלטף ואתה נאנח
ואני מלטף ואתה נאנח
ואני מלטף ואתה נאנח
ואתה את ידיך פורש לאחור
מתלטף, נאנח, מתמכר
ואני מלטף והלילה שחור
ואני מלטף וגומר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|