אני שוברת את כל
החוקים שהיו ביננו,
מנפצת אגרטלי קריסטל
שלמים ויפים, לרסיסים
לרסיסים, שיכאב לך
כבר משהו
שיבוא ויצרוב אותך כולך
שתבין שדברים כבר לא
שוב כמו פעם
שהבכי אינו אותו בכי
שהמילים אינן אותן מילים
אני שוברת את כל
הכלים ששיחקנו בהם עד כה
מנתצת קירות גבס שלמים
שבנינו, במו ידינו, לאט וביזע
פוערת חורים עצומים
שתראה כבר, שתביט ותראה
שתבין שדברים כבר לא
שוב כמו פעם
שהמבטים אינם אותם מבטים
שהבזקי האור אינם אותם הבזקים
אני מתפללת בליבי
שתבין מתי לאסוף השברים
ואיך לחברם וליצור רגעים אחרים
אולי חדשים, שלא היו עוד אף-פעם
אולי היו- ולא הבחנו בהם
ולא חשבנו לקרוא להם
אהבה |