[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








בידיים עדינות, מעט סדוקות מהיובש ועטופות בשכבה דקה כמו הרוח
ונוצצת של זעה, היא עוטפת את הסביון בעל שיער השיבה הלבן-תמידי
שקורא לה לשחררו ולקרבו לזרם הרוח שמתרחקת לארצות דרומיות
וחמות. מיישרת את הגב שתמיד מתעקם מעט, מרגישה את השמש. ואז
היא מחייכת לסביון שבידה, נושפת אוויר חם ומשחררת אותו לחופשי.
זו שדרה ריקה של אהוב נשכח ושל האבק שכיסה אותו מבין
הזיכרונות, היא חושבת ויורדת בירידה שפעם הייתה קצת יותר תלולה
וקצת פחות חופשית. אולי הוא עדיין מחכה לה בבית מוקף העצים שלו
וחושב עליה בלילה מתוך הערסל הלבן. הרוח משחררת זיכרונות של
נשיקות קצרות בטעם של מסטיק בורוד פוקסיה שלאחר הלעיסה הקצרה
הודבקו על גזע העץ התחתון, האפור-
חום מתפורר, בצפיפות צבעונית. ירוק וסגול והרבה ורוד חזק של
בזוקה על גזע זקן.
היא מדמיינת שמלה אדומה שעוטפת ושיער קצת יותר ארוך שמרחף
נחשים-נחשים לעיניים. לקראת סוף הירידה היא רצה בידיים פרושות
ומקשיבה ללחש מנגינת אהבה שהרוח לוחשת במיוחד לכבוד תיפוף
הנעליים המוכר על המדרכה ונוטשת את הזכרונות, עד לסביון הבא.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני אם אני
מוצאת
מישהו שיעשה
הכל במקומי
על המקום אני לא
עושה כלום

ההיפראקטיבית
פסיבית


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/1/07 11:35
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
לורין בלוברי

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה