את כל אותם האנשים
שאז שמחתי לאהוב
עכשיו אכה ולא אפסיק
שישלמו על כל מכאוב
מי ינחמני ביום זה
הגשם שיורד ממרום
או הרוח שמרעידה
את פרחיי שבחלון
ומי אני
גזע נוטף מים של עץ בודד ערום
קופסת שקט נוגה
תמידית בתוך חלום
על הזגוגית זורם נהר
אשר יורד במאונך
ממש כמונו, לאפר
נשוב, ולא רחוק כל כך
אני אינני לבדי
כי השמיים גם בוכים
הכביש נוטף בעצב מר
כמו אצלי, רק בורידים
אתמול ראיתי מבוגר
שרוע על אספלט מקפיא
הדם נוזל מתוך פניו
תמות אתה, אמות אני
ילדון בודד עומד בקיר
ומחכה להסעה
אדם עוזר לחברו
מסיע את העגלה
הם בודדים,
הם בודדים כמו אותם העננים
כמו אותם הענפים
אשר מצד לצד נעים
המועקה מוחצת לב
אני נשאבת לכאב
האהבה...
היא תימצא.
עוד לא הגענו לקצה.