היא ישבה לה בקן וקרקרה לכל כיוון בחיפוש נואש אחרי גוזלים, אך
אלה שנענו לא היו גוזלים והיא לא הייתה אימם... את לא מבינה,
את סתם ילדה קטנה, מה רוצים ממך??? כולם קוראים בשמך! אל תהיי
תמימה!!!
אוכלי נבלות באו לקן, באו כי הריחו את ריח המוות נוטף מהציפור
הזקנה, אך מוות לא היה שם, זהו רק ריח שהציפור הזקנה הפיצה כדי
למשוך אותם, ואחרי שהם ניקרו קצת בגופה של הציפור הבינו שרומו
אוכלי הנבלות ועזבו משם.
עד היום היא יושבת ומקרקרת לכל כיוון "זאב! זאב!" אבל כיום
אוכלי הנבלות לא מאמינים לה יותר, אבל היא לא מפסיקה לקרקר,
יום אחד ימצא אותה הזאב ויקרע אותה לחתיכות אבל אוכלי הנבלות
לא יבואו לנקר בגופתה, הם כבר לא מאמינים לריח המוות שלה.
בא כתגובה על:
http://stage.co.il/Stories/36008 | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.