[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אגם ענקית
/
מקבץ חורף ראשון

אין לנו לאן ללכת
בגלל זה רובנו נשארים כאן
ומעבירים אחד לשני
רגשות אשם
בגלולות אהבה
במבחנות הרמטיות
וגם
קנאה סטרילית נטולת סובייקטיביות

אין לנו לאן ללכת
וזה המניע העיקרי
להתנהלות הפרימאטיבית של כולנו
למרות הניסיונות
לשייך אותה לתתי קבוצות

אין לנו לאן ללכת
כדאי שנתרגל למקום ולזמן
ולסיר המרק התפל שהחיים מציעים לנו
בתמורה לפשרות הגדולות
שנעשה עם עצמנו
מוקדם ולא מאוחר

אין לנו לאן ללכת
אמא ואבא שלנו גם הם תקועים כאן
אבל להם בניגוד לנו
אין לחצי הצלחה והתרבות
שיגרמו לשיערם לנשור
(שערותינו שלנו נושרות בבטחה ולאורך זמן)




ההתרחשויות הקטנות באו אליי הבוקר
וביקשו שארשום אותן ביד גסה

הנה נערות התיכון ממתינות אתי בתחנת האוטובוס
ופניהן המאופרים כבר לא יסמיקו טבעית
כי הסומק מרוח כולו
במברשת

והנה אישה שפעם שכבתי איתה
עוברת מולי ברחוב ומאותתת לי שלום מהיר
(אני אינני מגיב)

הנה נהגי אוטובוסים תמימים
עוללים שנשבו
נוסעים הלוך ושוב
שוב ושוב

והנה שוב נערות התיכון
אני בטוח שמייצרים אותן מושלמות יותר
מבחינת המרקם והעמידות
אבל משהו בשיווק המוצר אינו קורץ
ואני מתעלם מהן בכעס

הנה ילדה חיילת מאופרת ששיערה
משוך לאחור כזנב סוס
היא קוראת בסידור תהילים
ואני שואל את עצמי אם התהילים
הם חלק מההצגה הכללית
אבל כנראה שלא

והנה אני נכנס לביתי לגלות ששכחתי
את מרק העגבניות שהכנת
מחוץ למקרר
וכמה חבל כי זו כרגע המזכרת החיה החזקה ביותר
שיש לי ממך




אני חולם על האישה האמריקנית
מתקליטי החורף העצובים
והיא מחליפה את דילן נהדר
ומשחקת את הילדה הגדולה
בכנות מרשימה

אין לי עוד חלומות משונים
פרט לאלו שעליהם אינני מסוגל
לדבר

אינני הולך לרופא כשאני חולה
ואתה אומר בבדיחות שאולי זאת
הדרך שלי לנסות למות
(כשאני חולה אני חולה)

אין לי עוד חלומות משונים
רק גזירי תמונות מילדותי
שצפים בראשי בשעה
שאני עושה את הדרך בנמנום
באוטובוס הגדול האדום
בחזרה מנעריי השבורים

אינני הולך לרופא
השעה אינה טובה




נער ערבי צעיר
בתחילת דרכו
לוקח את אמו הזונה
(הוא אינו יכול להודות בזה)
לטיול ברחובות העיר ההררית
בה הוא גר כעת

האמא מצדה מעשנת בשרשרת
ומתלוננת על גורלה

לנער הצעיר אין יכולת
לשפר או לכפר עבורה
או עבורו
בדיוק כמוני
מעט אחרת

משורר הרחוב הדילני
עומד בכניסה לגן הציבורי וגיטרה בידו
וכשהנער הצעיר ואמו
חולפים על פניו
הוא בדיוק ממלמל
"time is a jet plane"
ונשבע שהוא יכול להשתנות

הנער ואמו אינם מתרגשים
מאוחר יותר יחזור הוא לעבודתו כשוטף כלים
והיא לעבודתה
כמכונת תאוות מקרטעת
מדגם מיושן




יש שינוי משמעותי
בזירת העוסקות בזנות בעירי
בימים אלו:

לא עוד זונות מקובצות
על הכביש המקביל לחוף הים
בהמתנה משותפת (לפחות זה)
לאבות המצוינים של עירנו

ההפרטה הגיעה עד לזונות
וכולן מאוגדות בסוכנויות
נשלטות-נסחטות
ובעצם למה שההפרטה לא תגיע לזונות?

לא עוד זונות מזדקנות
בלי סרסור ובלי חוב לעולם
מעתה רק מזרח אירופאיות
מוברחות באוכפי גמלים

לא עוד אמהות גאות
שדיבורן כבד והילוכן קבור
מעתה רק נערות זוהר סוג ז
ממולאות אמפטמינים




אל תשאירי אצלי
נעלי בית מרופדות
כותונת לילה מהוהה
גרביים חורפיות
תכשיטי כסף

אל תשאירי אצלי
דברים שאחר כך
אהיה מוכרח להחזיר
דברים
שתהיי חייבת לקחת ממני
בנוסף לכל השאר

אל תשאיר אצלי
ספרים של קלר ושמעון בלס
זרעי שמיר לגידול בעיר
ניירות עם שארי שירים
דברים שאחר כך תרצה חזרה
ולא תוכל לקבל
או שכן

אל תשאיר אצלי
תקליטים
ניחוחות בישול משותף
הרגלים קטנים של רטיבות ברצפה
אל תשאיר אצלי כלום
שלא ייגמר לנו ככה
בכזה חוסר איזון
בין נעזב לעוזבת
או לגמרי הפוך

השאירי אצלי הכול
אני רוצה בך כל כך
(הכל מפורש, אין צורך ברמיזות)







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אמא שלך זונה
(ואתה יודע את
זה)




מוחמד מחמוד
אחמדוביץ' ברגע
של נימוס כנה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 7/11/06 1:54
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אגם ענקית

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה