|
(5.11.06)
נייר זכוכית העבירה לי על הלחי
ולא הוציאתי מילה
אלף מילים לא יסבירו את הבכי
אפילו לא תמונה
משוטט בלילה חולה ירח
הוזה ביום חולם עליה
לילה לבן לא מסתיר אמת
יום שחור מגלה קשר מת.
היא כמו צללית שהסתירה לי את השמש
ולא הציתה בי אש
לו היתה אפשרות שהרוח תיגע על פניה
ותחממם את נפשה
שותה בלילה לשכוח ממנה
שותק ביום זוכר שאיננה
לילה עבר לא מסתיר אמת
יום חדש מגלה קשר מת. |
|
|
מי שנכווה
ברותחין,
לא ישתה מי
קולחין.
לובה אליאב |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.