המילים שלך מכעיסות אותי כי הן לא מכוונות אלי אלא אל אישה
נותנת.

לפתע
ידך בידי ואתם מובילים
כאשר ברקע (כמובן) מוסיקה רומנטית שאני שונאת.
איכזבת אותי.
אתם שומעים?
אני רוצה שתשמעו
כי אתה נאבד.     אל תאבדו לי.

אחרת על מה אחלום?

אני צריכה את המלקות היפות שלכם איתי כל הזמן
וגם את הצחוק הילדותי
ואת המילים שיצאו מהאופנה בשנות השבעים.
המאוחרות.
אמרו לי שאני כותבת את אותו השיר שוב
ושוב אני מסכימה.
זה הכל עליכם.
על מה שנקרא

מלמעלה.


תנו לי את שלקחתם.
תחזירו את השלווה שנתתם כלאחר יד.
אני רוצה
אחרת.