כמו גשם לאדמה צמאה,
כמו קרניה של שמש בשיא עוצמתה,
חיוכך שמשתקף בעניי
ומצייר אושר שביר על שפתיי

חוסרך הנו העצב בכול טיפות דימעותיי,
השתיקה הבלתי נאמרת במילותיי.
עלמה אצילה, שבתהום מחשבותיי,
הכרה מתוקה-כואבת: אהבת חיי.

31.10.2006